קבלה

קבלה היא תורת מיסטיקה ביהדות. קבלה זו היא שנתנה משמעות רבה לאסכולות פילוסופיות יהודיות, לפחות החל מן המאה ה-12 וה-13, בדרום צרפת, שם היא התפתחה. שתיים מן התנועות היהודיות החשובות שהתבססו על תורתה של קבלה הן השבתאות והחסידאות. מרכז המשמעות של תורתה של קבלה היא העמדתו של המקובל באיחוד מיסטי, תודעתי וחווייתי עם האלוהות הייחודית של היהדות. אותה קבלה מבקשת לצמצם ככל הניתן את הפער שבין הבסיס הגשמי עליו יושב האדם ושבו הוא חי ובין המרכיב האלוהי בחייו של האדם.

אותה קבלה היא צורה מיוחדת, שבה רואה המקובל את כל ההוויה האנושית הגשמית, שאנו חווים בצורה האמפירית ביותר, כמערכת סמלים המבקשת להראות את נוכחותו של האל ונגיעתו בכל בדבר. על ידי תורתה של קבלה מצליח המקובל לפרש ולהסביר את המשמעות הסמלית של כל דבר, ואת הבחירה המסוימת בכל דבר באמצעות ההמשגה הסמלית של כל חומר גשמי וארצי. בסופו של דבר, מטרתו של המקובל, באמצעות קבלה והבנת המציאות דרך קבלה זו, היא להתחבר ככל הניתן אל האלוהות, עד לבסוף יוכל להיכלל בה.

בשנים האחרונות החלה תנופה אדירה בכל הנוגע לתפיסת האנשים את חוכמת הקבלה . מה שבעבר נתפס כשלב רוחני ביותר ביהדות, והיה מיועד לאנשים מגיל מסוים, בעלי תודעה מספיק גבוהה וחזקה, בכדי שיוכלו לשאת על גבם את לימודי הקבלה, החל לחלחל לאוכלוסיה רבה מאוד, בין אם בארץ ובין אם בחוץ לארץ, ועם השנים קמה לה תנועה אדירה המבוססת על האמונה בקבלה כדרך בה ניתן להבין את העולם (שמכיר אותה כ kabbala ). אנשים מפורסמים כמו מדונה ואחרים, אף החלו מפרסמים את תורת הקבלה בעיני אחרים, מה שהגביר את המודעות לתורת הקבלה, וכיום מספר האנשים החיים על פי אמונה זו הם רבים מאוד.